Vayedaber

הלכה: דִּינֵי מָמוֹנוֹת הַטְּהָרוֹת וְהַטֻּמְאוֹת כול'. רִבִּי אוֹמֵר. לֹא תַֽעֲנֶה עַל רִיב. רִב כָּתוּב. שֶׁלֹּא תַעֲנֶה אַחַר הָרַב אֶלָּא קוֹדֶם לָרַב. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה אָמַר. לֹא תַֽעֲנֶה עַל רִיב. רִב כָּתוּב. שֶׁלֹּא תַעֲנֶה קוֹדֶם לָרַב אֶלָּא אַחַר הָרַב. רַב אָמַר. לֹא תַֽעֲנֶה. אֲפִילוּ אַחַר מֵאָה. דִּבְרֵי רִבִּי פִינְחָס.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

שלא תענה קודם לרב אלא אחר הרב. רבי יוסי בן חנינא פליג אלימודיה דרבי וס''ל דקרא לאו בדיני נפשות מיירי אלא בדיני ממונות ואיפכא ילפינן מכאן דעל למעלה וקודם משמע וכלומר דקרא הכי קאמר שלא תהיה עונה דעתך מקודם לרב אלא הרב יענה בתחלה ומכאן שבדיני ממונות מתחילין מן הגדול ובדיני נפשות דמתחילין מן הצד ילפינן מקרא אחרינא כדלקמן:

גמ' שלא תענה אחר הרב אלא קודם לרב. ומכאן למדו לומר דדיני נפשות מתחילין מן הצד שאם הרב והוא המופלא שבב''ד יאמר מקודם שוב אין לחלוק עליו דלא תענה על רב והלכך מתחילין מן הצד:

לא תענה אפילו אחר מאה. כלומר דרב כרבי ס''ל דלא תענה אח''כ משמע שלא יחלוק על הרב אם כבר אמר דעתו ומכאן הוא דלמד דבדיני נפשות מתחילין מן הצד ומייתי ראיה מדרשת ר' פינחם דדריש לא תענה אפילו אחר מאה והיינו שאפילו יש כאן מאה דיינים כולהו בלא תענה קאי שלא יאמרו דעתן אלא מקודם לרב דאם יאמר הרב מקודם שוב אין לאחד מהן לחלוק עליו וש''מ כדרשת רבי. ומאה דנקט לאו דוקא דלא מצינו בית דין יותר מע''א אלא כלומר אפילו הן הרבה הרב צריך שיאמר באחרונה:

משנה: 22b דִּינֵי מָמוֹנוֹת הַטְּהָרוֹת וְהַטֻּמְאוֹת מַתְחִילִין מִן הַגָּדוֹל דִּינֵי נְפָשׁוֹת מַתְחִילִין מִן הַצַּד. הַכֹּל כְּשֵׁירִין לָדוּן דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְאֵין הַכֹּל כְּשֵׁירִין לָדוּן דִּינֵי נְפָשׁוֹת אֶלָּא כֹהֲנִים לְוִיִים וְיִשְׂרְאֵלִים הַמַּשִּׂיאִין לַכְּהוּנָּה׃

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ואין הכל כשירין לדון דיני נפשות. דכתיב והקל מעליך ונשאו אתך בדומין לך מה משה רבינו מיוחס אף ב''ד מיוחסין:

הכל כשרין לדון. אפילו גר אם אמו מישראל כשר לדון לישראל וכן ממזר כשר לדון דיני ממונות כדאמר בגמרא:

מתני' מן הצד. מן הקטן שבהם כדדריש בגמרא:

הַכֹּל כְּשֵׁירִין לָדוּן דִּינֵי מָמוֹנוֹת. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. אֲפִילוּ מַמְזֵירִין. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. אֵין מְדַקְדְּקִין בְּיַיִן נֶסֶךְ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ר' יהודה אומר. ועוד אמר ר' יהודה לקולא אין מדקדקין ביין נסך שאין להחמיר בו אלא דוקא במידי שהוא דרך ניסוך ולאפוקי בדברים שאין דרך ניסוך בכך אם אירע כיוצא בדבר אין מדקדקין להחמיר ולאסור:

הכל כשרין. הכל לאתויי מאי וקאמר רבי יהודה אפי' ממזירין כשרין לדיני ממונות:

וּמְנַיִין שֶׁמַּתְחִילִין בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת מִן הַצַּד. תַּנָּא שְׁמוּאֵל הַזָּקֵן קוֹמֵי רִבִּי אָחָא. וַיֹּאמֶר֩ דָּוִ֨ד לַאֲֽנָשָׁ֜יו חִגְר֣וּ ׀ אִ֣ישׁ חַרְבּוֹ. וְאַחַר כָּךְ יָֽשְׁבוּ בַדִּין עַל נָבָל. רִבִּי תֵימָא בַּר פַּפַּייָס בְשֵׁם רַב הוֹשַׁעְיָה. אַף בִּפְסוּל מִשְׁפָּחָה מַתְחִילִין מִן הַצַּד.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אף בפסול משפחה. אם בית דין רוצין לפסול אחד מחמת פיסול משפח' דכדיני נפשות דמיא:

חגרו איש חרבו. ואח''כ ויחגור גם הוא חרבו וכדשמואל הזקן שישבו בדין עליו וכדאמר לעיל בפ''ק:

ומנין שמתחילין בדיני נפשות מן הצד. לר' יוסי בן חנינה דלעיל הוא דשואל דלא מפרש לקרא לא תענה על רב בדיני נפשות וכן להאי מאן דאמר שאין דינינו כדיניהן אלא דמקרא ילפינן והילכך נטר לה הש''ס עד הכא:

רִבִּי חִלְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי סִימוֹן. אִיתְפַּלְּגוֹן רִבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ. חַד אָמַר. דִּינֵינוּ כְדִינֵיהֶן. וְחַד אָמַר. אֵין דִּינֵינוּ כְדִינֵיהֶן. מָאן דָּמַר דִּינֵינוּ כְדִינֵיהֶן. נִיחָא. וּמָאן דָּמַר אֵין דִּינֵינוּ כְדִינֵיהֶן. מַה מְקַייֵם וַיֹּ֥אמֶר יְהוּדָה֭. וַיֹּ֣אמֶר מְמוּכָ֗ן. רָאוּ דִבְרֵי יְהוּדָה. רָאוּ דִבְרֵי מְמוּכָן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ראו דברי יהודה. הא לא קשיא דבאמת אחרים התחילו ואמרו מקודם דעתם אלא שראו דברי יהודה והוטב בעיניהם לפיכך נכתבו דבריו וכן לדברי ממוכן:

מאן דאמר דינינו כדיניהן ניחא. הני קראי דלקמי' ויאמר יהודה מה בצע וכו' שאע''פ שהוא לא היה הגדול שבאחין התחיל בתחלה וזה היה קודם מתן תורה ש''מ שסברא בעלמא הוא שאין מתחילין בדיני נפשות מן הגדול וכן ויאמר ממוכן והוא האחרון שבכולן והוא התחיל בתחלה אלא למ''ד אין דינינו כדיניהן שהם לא נהגו כן ואין ללמוד לזה מן הסברא מה מקיים הני קראי:

אין דינינו כדיניהם. לא נהגו כן אלא דגזירת הכתוב הוא אצלינו:

דינינו כדיניהן. שהם ג''כ נוהגין להתחיל בדיני נפשות מן הצד כדיליף לקמיה וכלומר דלהאי מ''ד לא בעינן למילף להא מקרא דסברא היא שלא יחלוקו על הגדול ועוד שאחר שהוא שומע דברי כולן ויש מטין לכאן ולכאן הוא מכריע שהרי מצינו שאף בדיניה' נוהגין כן:

הלכה: שָׁלשׁ שׁוּרוֹת שֶׁלְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים כול'. רִבִּי בָּא בַּר יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. נֶאֱמַר כָּאן עֵדָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן עֵדָה. מַייְתֵי לָהּ רַב מִמַּתְנִיתָא. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה. הֲוֵי זָנָב לָאֲרָיוֹת וְלֹא רֹאשׁ לַשּׁוּעֲלִים. מַתְלָא אָֽמְרָה. הֲוֵי רֹאשׁ לַשּׁוּעֲלִים וְלֹא זָנָב לָאֲרָיוֹת. דְּתַנִּינָן. צָֽרְכוּ לִסְמוֹךְ סוֹמְכִין מֵרִאשׁוֹנָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' נאמר כאן עדה וכו'. לעיל בפ''ק ילפינן מהאי דסנהדרי קטנה כ''ג הן כדקאמר התם ושפטו העדה והצילו העדה וכו' ומנין לעדה שהיא עשרה נאמר כאן עדה וכו' ומשום דאיירי במתני' בשורות של כ''ג מייתי לה הכא:

מייתי לה רב ממתני'. לפרש הא דתנינן צרכו לסמוך סומכין מן הראשונה ויושב בסוף הדיינים והראשון שבשורה שניה בא לו ויושב בסוף שורה ראשונה וכדפרישית במתניתין וקאמר רב לאתויי טעמא ממתני' דלקמיה הוי זנב לאריות וכו' וכלומר שלא יאמר זה עד האידנא הוה יתיבנא ברישא והשתא מותיבנא בדנבי וכהאי מתלא אמר הוי ראש לשועלים ולא זנב לאריות והלכך מושיבין לו לא כדבריך ולא כמשל הזה שאתה אומר אלא כהמשנה שאומרת הוי זנב לאריות ולא ראש לשועלים:

דתנינן. כלומר היינו דתנינן צרכו לסמוך סומכין מראשונה וכו' ושלא יוכל זה לטעון נגדם:

משנה: סַנְהֶדְרִין הָֽיְתָה כַּחֲצִי גוֹרֶן עֲגוּלָּה כְּדֵי שֶׁיְּהוּ רוֹאִין זֶה אֶת זֶה. וּשְׁנֵי סוֹפְרֵי דַייָנִין עוֹמְדִין לִפְנֵיהֶן אֶחָד מִיָּמִין וְאֶחָד מִשְּׂמֹאל וְכוֹתְבִין דִּבְרֵי מְזַכִּין וְדִבְרֵי מְחַייְבִין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שְׁלשָׁה הָיוּ. אֶחָד כּוֹתֵב דִּבְרֵי מְחַייְבִין וְאֶחָד כּוֹתֵב דִּבְרֵי מְזַכִּין וְהַשְּׁלִישִׁי כוֹתֵב דִּבְרֵי מְזַכִּין וְדִבְרֵי מְחַייְבִין׃ וְשָׁלשׁ שׁוּרוֹת שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים יוֹשְׁבִין לִפְנֵיהֶן וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מַכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ. צָֽרְכוּ לִסְמוֹךְ סוֹמְכִין מִן הָרִאשׁוֹנָה. אֶחָד מִן הַשְּׁנִייָה בָּא לוֹ לָרִאשׁוֹנָה וְאֶחָד מִן הַשְּׁלִישִׁית בָּא לוֹ לַשְּׁנִייָה. וּבוֹרְרִין לָהֶן עוֹד אֶחָד מִן הַקָּהָל וּמוֹשִׁיבִין אוֹתוֹ בַשְּׁלִישִׁית. וְלֹא הָיָה יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן אֶלָּא יוֹשֵׁב בְּמָקוֹם שֶׁהוּא רָאוּי לוֹ׃

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' סנהדר'. אפילו של כ''ג:

היתה כחצי גורן עגולה כדי שיהו רואין זה את זה. ואמר קרא שררך אגן הסהר. שררך זו סנהדרין שהיא יושבת בטיבורו של עולם אגן שהיא מגינה על כל העולם כולו הסהר שהיא דומה לסהר שיושבין בעיגול ובעיגול שלימה אין יושבין לפי שצריכין בעלי הדין והעדים ליכנס ולדבר בפני כולן שיהו כולן רואין את העדים ומדקדקין בדבריהם ולא שיהו פני העדים לשורה זו ואחוריהם לשורה זו:

שלשה היו. כדי שיהו שני עדים על דברי המזכין ושני עדים על דברי המחייבין ואין הלכה כר' יהודה:

ושלש שורות. וכל שורה של כ''ג תלמידי חכמים יושבין לפניהן שמא יחלוקו הדיינים ולא יהיה רוב להטות וצריך להוסיף שנים שנים עד ע''א ולעולם אין מוסיפין יותר מע''א הלכך צריך להושיב לפניהם מ''ח להשלמת שבעים ואחד ולאו אורח ארעא לעשות שורות לתלמידים של כ''ד שתהא מרובה משל דיינין ולא לעשות שורות קטנות ולא שתים של כ''ג ואחד של שנים תלמידים הלכך עבדינן ג' שורות:

וכל אחד ואחד מכיר את מקומו. לפי שכסדר חכמתן היו מושיבין אותם שורה ראשונה קרובה לסנהדרין ושורה שניה למטה הימנה ושלישית למטה הימנה ובכל שורה ושורה יושבין בה לפי מעלתן בחכמה ולפיכך היה כל אחד צריך להכיר את מקומו:

צרכו לסמוך. כגון שמת אחד מן הדיינים או שהיו צריכין להוסיף על מנינן סומכין מן השורה הראשונה שהם גדולים מכולן וסומכין הגדול שבה והראשון שבשורה שניה בא ויושב בסוף שורה הראשונה והראשון שבשלישי' בא ויושב בסוף שורה שניה:

ובוררין להן עוד אחד מן הקהל ומושיבין אותו בשלישית. ולא שיבואו מן הקהל לראשונה לפי שהקטן מן התלמידים בשורות הוא גדול מן הגדול שבקהל:

ולא היה יושב. זה שנברר מן הקהל במקומו של ראשון ראש בשורה שלישית אלא במקום שהוא ראוי לו בסוף השורה וכדאמרן לפי שכל בני השורות נמשכין איש איש למעלה ממקומו וממלאין זה מקומו של זה והקטן שבדיינים הוא גדול מן הגדול שבתלמידים בשורה הראשונה והקטן שבראשונה גדול מן הגדול שבשניה וכן בשלישית הלכך כי ניידי כולהו ניידי:

סַנְהֶדְרִין הָֽיְתָה כַּחֲצִי גוֹרֶן עֲגוּלָּה כול'. כְּתִיב לֹ֥א תַטֶּ֛ה מִשְׁפַּ֥ט אֶבְיוֹנְךָ בְּרִיבֽוֹ׃ בְּרִיבוֹ אֵי אַתָּה מַטֶּה. אֲבָל אַתָּה מַטֶּה בְדִינוֹ שֶׁלְּשׁוֹר. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וּבִלְבַד בִּדְבָרִים שֶׁבֵּין דִּינֵי מָמוֹנוֹת לְדִינֵי נְפָשׁוֹת. 23a כַּמָּה אִינּוּן. אֲנָן תַּנִּינָן. תֵּשַׁע. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. חַד עָשָׂר. הֵי דִינִין תַּרְתֵּי אוֹחֲרָנְייָתָא. הַסָּרִיס וְכָל מִי שֶׁלֹּא רָאָה לוֹ בָנִים כָּשֵׁר לָדוּן דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְלֹא דִינֵי נְפָשׁוֹת. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אַף פָּחוּת מִבֶּן עֶשְׂרִים וְשֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת כָּשֵׁר בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת וְלֹא בְדִינֵי נְפָשׁוֹת. וְיוֹשֵׁב בְּדִינוֹ שֶׁלְּשׁוֹר. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה אָמַר. תְּלַת עֶשְׂרֵה. וְהֵי דִינוּן תַּרְתֵּי אוֹחֲרָנְייָתָא. דָּנִין שְׁנֵי דִּינֵי מָמוֹנוֹת בְּיוֹם אֶחָד וְאֵין דָּנִין שְׁנֵי דִּינֵי נְפָשׁוֹת בְּיוֹם אֶחָד. אָמַר רִבִּי אָבִין. אֲפִילוּ נוֹאֵף וְנוֹאֶפֶת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ואין דנין שני דיני נפשות ביום אחד. כדתנן לקמן פ' נגמר הדין אין דנין שנים ביום אחד אם הם של שתי מיתות או בשתי עבירות אפי' הם במיתה אחת:

ואפי' נואף ונואפת. אם הן בשתי מיתות וכגון בבת כהן ובועלה שהיא בשריפה והוא בחנק:

והי דאינון תרתי אחרנייתא. חדא הא דמוסיף ר' אבהו אף פחות מבן עשרים ואידך מאי הוא:

ויושב בדינו של שור. דגבי שור לא חיישינן ואכל הני קאי כדאמרינן דבכל מילי דין שור הנסקל כדיני ממונות הוא מלבד שיהא נידון בכ''ג:

ושלא הביא שתי שערות. אע''פ שעדיין לא נראו בו סימני סריס:

ולא לדיני נפשות. משום דסתמן אינם רחמנים שלא היו להן צער גידול בנים:

הי דאינון תרתי אחרנייתא. דמוסיף ר' חייא:

תשע. דאע''ג דעשרה דברים נשנו משום דאין הכל כשרים בדיני נפשות ועשרים ושלשה חדא היא דטעמא דמפקינן פסולין מדיני נפשות משום דסנהדרין של כ''ג בעינן וכתיב בהו בסנהדרין ונשאו אתך בדומין לך מיוחסין כמותך:

אנן תנינן. בכל המשניות הללו:

כמה אינון. חילוקי הדינים שבין דיני ממונות לבין דיני נפשות:

ובלבד. כלומר לא תטעה בזה אלא ובלבד שיהא דינו של שור הנסקל בכל הדברים שיש בין דיני ממונות לדיני נפשות לדיני ממונות מדמינן ליה כ''א בהאי מילתא לחודיה דדינו בעשרים ושלשה משום דמהוקשא ילפינן כמיתת הבעלים כך מיתת השור אבל בכל מילי ילפינן מדגלי לן קרא בדין נוטה דמטין בדינו ע''פ אחד הה''ד בכל החלוקים שבין דיני ממונות לדיני נפשות כדיני ממונות הוא:

בריבו. למעוטי אתא בריבו אי אתה מטה לחובה על פי א' אלא בשנים אבל אתה מטה דינו של שור הנסקל לחובה על פי אחד דלא תימא הואיל ושור הנסקל דינו בעשרים ושלשה כדיני נפשות לכל מילי משוינן ליה קמ''ל וכר' אבהו בשם ר' יוחנן דלכל מילי לאו כדיני נפשות אלא כדיני ממונות משוינן ליה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source